מאחורי כל מערך הגנה ארגוני מתקדם יושב מישהו שמנתח, מפרש ומחליט. לא רובוט, לא אלגוריתם – אדם שמביט בנתונים ומבין מה הם אומרים. קורס אנליסט סייבר מכשיר לדיוק את התפקיד הזה: לקרוא לוגים שמערכות אוטומטיות מניחות להן לצוף, לזהות דפוסים שמספרים סיפור על מתקפה שמתפתחת, ולהחליט בשברירי שניות אם מה שרואים הוא False Positive מגעיל או אירוע אמיתי שצריך לפעול לגביו עכשיו. זה מקצוע שדורש חשיבה, לא רק ידע טכני.
מה זה אנליסט סייבר ואיפה הוא עובד
תפקיד אנליסט הסייבר הוא אחד המגוונים ביותר בתחום אבטחת המידע. בהתאם לסביבת העבודה, הוא יכול למצוא עצמו עובד ב-SOC – Security Operations Center – שמנטר רשתות ארגוניות בזמן אמת; בצוות Threat Intelligence שאוסף מידע על קבוצות תקיפה; בצוות Incident Response שחוקר פרצות שכבר קרו; או בצוות Vulnerability Management שמנתח חולשות ומתעדף טיפול.
מה שמשותף לכל הסביבות האלה הוא שהאנליסט הוא הגורם האנושי שמעניק משמעות לנתונים. כלי SIEM יכול לייצר אלפי התראות ביום – אבל רק אנליסט שמבין את ההקשר, מכיר את הרשת שהוא מגן עליה ומסוגל לחבר בין נקודות מידע מרוחקות – יכול להפריד בין רעש לאיום אמיתי.
אנליסט SOC לעומת Threat Intelligence Analyst: מה ההבדל
שני תפקידים שנשמעים קרובים אבל עוסקים בדברים שונים. SOC Analyst מגיב – הוא עוקב אחרי התראות בזמן אמת, מסווג אירועים ומחליט מה דורש תגובה מיידית. Threat Intelligence Analyst מנבא – הוא אוסף מידע על שחקני איומים, מנתח TTPs של קבוצות APT ומספק לצוות ה-SOC את ה"מה לחפש" לפני שמישהו מתקיף. בשוק העבודה הישראלי, חלק מהתפקידים משלבים את שניהם, במיוחד בחברות בינוניות שאין להן מחלקות נפרדות לכל תחום.
מה לומדים בקורס אנליסט סייבר מקצועי
תכנית לימודים שמכשירה לאנליזת סייבר אמיתית בונה כמה שכבות ידע שכל אחת מהן נשענת על הקודמת. בלי הבנת רשתות – אי אפשר לנתח תעבורה. בלי הבנת מערכות הפעלה – אי אפשר להבין לוגים. ובלי הבנת עולם האיומים – אי אפשר לתת הקשר לממצאים.
- ניתוח תעבורת רשת – PCAP Analysis עם Wireshark, זיהוי דפוסים חריגים, שחזור תקשורת חשודה
- ניהול לוגים וניתוח SIEM – Splunk, Microsoft Sentinel ו-IBM QRadar – קריאת לוגים, כתיבת חוקי התראה, ניתוח correlation
- MITRE ATT&CK Framework – מיפוי ממצאים לטכניקות תקיפה ידועות, הבנת Kill Chain ומה מגיע אחרי מה
- Threat Intelligence – IOCs, TTPs, עבודה עם פידים של מודיעין איומים, הבנת קבוצות APT
- Incident Response – תהליך מובנה של זיהוי, בלימה, מחיקה ושיקום, כתיבת Post-Mortem
- Endpoint Detection & Response – עבודה עם כלי EDR כמו CrowdStrike ו-SentinelOne, זיהוי פעילות חשודה בתחנות קצה
- פורנזיקה דיגיטלית בסיסית – ניתוח עדויות, שמירת שרשרת ראיות, שחזור פעולות לאחר אירוע
- כתיבת דוחות ותקשורת – תיעוד אירועים, הצגת ממצאים להנהלה, כתיבה לקהלים טכניים ולא טכניים
ב-קורס סייבר ואבטחת מידע של מכללת IPC, הנושאים האלה נלמדים דרך מעבדות שמדמות סביבות SOC אמיתיות – עם לוגים אמיתיים, תרחישי אירוע מלאים, וכלים שבוגרים ימצאו בסביבת העבודה ביום הראשון.
למה כישורי אנליזה הם הלב של עבודת הסייבר
יש טעות נפוצה בתפיסה של תפקיד אנליסט סייבר – שמדובר בעיקר בעבודה טכנית עם כלים. בפועל, הכלים הם רק האמצעי. מה שמבדיל אנליסט טוב מבינוני הוא לא כמה כלים הוא מכיר, אלא האם הוא יודע לשאול את השאלות הנכונות.
כשמגיעה התראה ב-SIEM, האנליסט לא שואל רק "מה קרה?" – הוא שואל "מה ה-context?", "האם זה מתיישב עם התנהגות רגילה של אותו משתמש?", "האם ראינו משהו דומה בשבוע האחרון?", ו"אם זה אמיתי – מה הצעד הסביר הבא של התוקף?". החשיבה הזו לא ניתן להאציל לאלגוריתם, לפחות לא עדיין. לפי מחקר של IBM Security לשנת 2024, ארגונים שמעסיקים אנליסטים מנוסים שמכירים את MITRE ATT&CK לעומק מקצרים את זמן הזיהוי של פריצות בממוצע ב-47% לעומת ארגונים שמסתמכים רק על כלים אוטומטיים.
MITRE ATT&CK: הכלי שכל אנליסט חייב לשלוט בו
MITRE ATT&CK הוא מאגר ידע ציבורי שמסכם טכניקות ותכסיסים של קבוצות תקיפה ממשיות, מסודרים לפי שלבי מתקפה. עבור אנליסט סייבר, זו לא עוד רשימה לשינון – זו מסגרת שמכוונת את החקירה. כשמוצאים עדות שתוקף ביצע Credential Dumping, ה-Framework מיד מצביע על אילו טכניקות בשלב ה-Lateral Movement הן הנפוצות ביותר לאחר מכן. זה ממקד את החיפוש, מקצר את זמן התגובה ומוריד את ההסתמכות על ניחושים.
הכלים המרכזיים שאנליסט סייבר עובד איתם
שוק הכלים בתחום SOC ואנליזת סייבר עשיר ומשתנה, אבל יש קבוצה שחוזרת בכמעט כל סביבת עבודה מקצועית:
Splunk היא פלטפורמת ה-SIEM הנפוצה ביותר בשוק – מאפשרת לאסוף לוגים ממקורות שונים, לכתוב חוקי חיפוש ב-SPL ולבנות דשבורדים לניטור. Microsoft Sentinel צוברת פופולריות מהירה בארגונים שעובדים על Azure, ומציעה שילוב טבעי עם כלי Microsoft. CrowdStrike Falcon ו-SentinelOne הם כלי EDR שמספקים נראות על תחנות קצה ומאפשרים זיהוי Malware ופעילות חשודה בזמן אמת. VirusTotal ו-Any.run לניתוח ראשוני של קבצים חשודים. ו-MISP לניהול ושיתוף מידע מודיעין איומים בין צוותים.
שכר ותעסוקה: מה מחכה לאנליסט סייבר בשוק הישראלי
תפקידי אנליסט סייבר נמצאים בעקביות ברשימות הביקוש הגבוה בשוק. לפי נתוני AllJobs ו-LinkedIn Jobs ישראל לשנת 2024, הטווחים נראים כך: SOC Analyst ברמת Tier 1 מתחיל בין 10,000 ל-14,000 שקל. Tier 2 Analyst עם שנה-שנתיים ניסיון מגיע ל-16,000–22,000 שקל. Threat Intelligence Analyst ו-Senior SOC Analyst מנוסים מגיעים ל-22,000–30,000 שקל. Lead Analyst ו-SOC Manager בכיר מגיעים ל-30,000 שקל ומעלה.
מה שמייחד את תפקידי האנליסט הוא שהמעבר מ-Tier 1 ל-Tier 2 יכול לקרות מהר יחסית – לעיתים תוך שנה – למי שמשקיע ברכישת ידע מעבר לשעות העבודה. אנליסט שמכיר MITRE ATT&CK לעומק, כותב Playbooks טובים ויכול לנהל Incident Response עצמאי – מרגיש את זה בשכר.
באילו ארגונים עובדים אנליסטי סייבר
כמעט כל ארגון גדול שמחזיק מידע רגיש – ובעצם כל ארגון שפועל היום – מגייס אנליסטים. המגזרים עם הביקוש הגבוה ביותר בישראל הם הפיננסי, שבו בנקים וחברות ביטוח מחויבים לרגולציה מחמירה; חברות SaaS שמכרות לשוק הגלובלי ונדרשות לסטנדרטים בינלאומיים; MSSP – חברות שמספקות שירותי SOC ל-Outsourcing לעשרות לקוחות במקביל; ויחידות ממשלתיות שמגנות על תשתיות קריטיות. עבודה ב-MSSP נחשבת מסלול מצוין לצבור ניסיון מהר – כי חשיפה למגוון סביבות ולקוחות בזמן קצר מאיצה את הלמידה בצורה שעבודה בארגון אחד לא יכולה לשחזר.
מה מבדיל אנליסט סייבר מצוין מאחד ממוצע
שאלה שכדאי לשאול לפני שנכנסים לתחום, כי התשובה משפיעה על האופן שבו מתכוננים. ניסיון מהשטח מצביע על כמה הבדלים שאינם ניתנים לרכישה רק מלימוד:
האנליסט המצוין לא מסתפק בזיהוי התראה – הוא מספר את הסיפור מאחוריה. הוא לא כותב "זוהתה תקשורת חשודה לכתובת IP חיצונית" – הוא כותב "תקשורת בתדירות קבועה של 60 שניות לכתובת IP שמשויכת ל-C2 ידוע, התנהגות שתואמת Beaconing Pattern של Cobalt Strike. ממליץ על בלימה מיידית ובדיקת תחנות נוספות ברשת". הפירוט הזה לא מגיע מידע יותר – הוא מגיע מחשיבה יותר.
יכולת כתיבת Playbooks ברורים שאנליסטים אחרים יכולים לעקוב אחריהם, עדכון שוטף של ידע על קבוצות תקיפה חדשות, והסתכלות פרואקטיבית על מה לא רואים – לא רק מה מגיע – הם הדברים שמבדילים.
שאלות נפוצות על קורס אנליסט סייבר
האם אנליסט סייבר צריך ידע בתכנות ובאיזה רמה?
ידע בתכנות מועיל לאנליסט סייבר אבל לא ברמה שנדרשת מפיתוח. Python בסיסי הוא הכישור שמחזיר את ההשקעה הגבוהה ביותר – לא כדי לפתח תוכנות מורכבות, אלא כדי לכתוב סקריפטים שמאיצים עבודה חוזרת כמו עיבוד לוגים, חיפוש IOCs בהיקף רחב ואוטומציה של תהליכי בדיקה. מי שמכיר גם regex – ביטויים רגולריים לחיפוש בלוגים – מוצא את זה שימושי מאוד ביום-יום. מעבר לזה, הבנת קריאת קוד – לא כתיבה, אלא קריאה – עוזרת כשמנתחים Malware או בוחנים קוד חשוד. קורס מקצועי יכלול את הרמה הנדרשת כחלק מהתכנית, כך שאין צורך להגיע עם ידע תכנותי מוקדם.
מה הנתיב המקצועי של אנליסט סייבר לאחר שנה-שנתיים בתחום?
נתיב הקריירה של אנליסט סייבר הוא אחד הגמישים בתחום – כי הניסיון שנצבר ב-SOC פותח כיוונים שונים. מי שנמשך לחקירה מעמיקה ולהבנת ה"כיצד" של מתקפות – מתקדם לכיוון של Digital Forensics ו-Incident Response. מי שנמשך להבנת נוף האיומים הרחב ולחיבור בין מתקפות לקבוצות תקיפה – מתקדם ל-Threat Intelligence. מי שנמשך לצד הבנייה והמניעה – עובר ל-Security Engineering ולהקשחת סביבות. ומי שמוצא שהוא נהנה לנהל אנשים לצד הידע הטכני – מתקדם לתפקידי SOC Lead ו-Security Manager. הנקודה החשובה היא שניסיון ב-SOC לא "לוכד" אתכם בתפקיד – הוא בונה בסיס שנותן אפשרויות.
האם עדיף להתחיל בתפקיד SOC Tier 1 או לחפש ישר Tier 2?
עבור מי שנכנס לתחום ללא ניסיון, Tier 1 הוא לרוב הנתיב הנכון – גם אם נדמה שהוא "נמוך מדי". Tier 1 נותן חשיפה לנפח גדול של התראות, לומד מה נורמלי ומה חריג בסביבה ספציפית, ובונה את השריר של קבלת החלטות מהירה. מי שמדלג ל-Tier 2 ללא בסיס הזה לרוב מגלה שחסרים לו אינטואיציות שרק חזרות מצטברות מפתחות. תקופה של 6–12 חודשים ב-Tier 1 לא "מבזבזת" זמן – היא בונה בסיס שמאיץ כל שלב לאחר מכן. אנליסטים שעשו את הדרך הזו מדווחים לרוב שהמעבר ל-Tier 2 היה מהיר בהרבה ממה שציפו, בדיוק בגלל שהבסיס שנבנה ב-Tier 1 היה חזק.
מה חשוב לבנות כפורטפוליו לקראת ראיון לתפקיד אנליסט סייבר?
פורטפוליו של אנליסט סייבר שונה מזה של מפתח – אבל לא פחות חשוב. מה שמרשים מעסיקים: ראשית, היכרות מוכחת עם לפחות כלי SIEM אחד – Splunk Community Edition זמין בחינם ואפשר לבנות עליו Home Lab עם לוגים אמיתיים ולהציג חוקי התראה שכתבתם. שנית, תיעוד תרחישי Incident Response מתרגולים בפלטפורמות כמו Blue Team Labs Online ו-CyberDefenders – כל תרחיש שפותר ומתועד כ-Writeup מפורט מראה חשיבה אנליטית לא רק ידע. שלישית, היכרות מוכחת עם MITRE ATT&CK – מועמד שיכול להסביר בראיון כיצד ממפים התראה לטכניקה ב-Framework מראה בשלות שרוב המועמדים ברמת כניסה לא מביאים. ורביעית, Writeup קצר על מתקפה ידועה מהשנה האחרונה שמנתח את ה-TTPs בה – מראה שעוקבים אחרי התחום ומסוגלים לתרגם מידע מודיעיני לחשיבה מעשית.